מחלות חניכיים
ג’ינג’יביטיס היא צורה קלה אך נפוצה של מחלת חניכיים, הסימן הראשון לרוב הוא חניכיים מדממות. אם מצב זה נותר לא מטופל הוא עשוי להתקדם למצב חמור ורציני יותר הנקרא פריודונטיטיס ויכול להסתיים באובדן שיניים ועצם. נתונים מדאיגים מארגון הבריאות העולמי מראים שיותר מ 75% מהאנשים בגילאי 35-45 ויותר מחצי מהמתבגרים מעל גיל 15 מושפעים מדרגות שונות של מחלות חניכיים.
ג’ינג’יביטיס מתפתחת היכן שפלאק (שכבה דקה של חיידקים על גבי השיניים) אינה מסולקת בשל היגיינה לקויה. למרבה המזל אם תופסים את הג’ינג’יביטיס בהתחלה ניתן לטפל במחלה ביעילות. היגיינה אוראלית טובה תסייע למנוע את חזרת המחלה.
נשאלת השאלה מהי ג’ינג’יביטיס? ההגדרה הבאה לקוחה ממילון רפואי: “דלקת של החניכיים המלווה ברגישות ודימום”. ישנם שלושה שלבים עיקריים למחלת חניכיים. כל שלב מתבטא בסימפטומים שונים ודורש טיפול שונה. ג’ינג’יביטיס היא הצורה הקלה של מחלת חניכיים, שבה החניכים מודלקות יותר מאשר מזוהמות. עצירה של המחלה בשלב זה תסייע למנוע נזק בלתי הפיך לחלל הפה.
מה גורם למחלת חניכיים?
זכרו ש- 1 מכל 2 ישראלים מעל גיל 30 סובל ממחלת חניכיים, חשוב להבין ולדעת מה גורם למחלת חניכיים וכיצד ניתן למנוע או לעצור אותה בשלב מוקדם. בחלל הפה וברוק שלנו ישנם חיידקים באופן תמידי. חיידקים אלו ניזונים מהמזון הנותר בפה לאחר שאכלנו. חיידקים אלו יוצרים רצועה דביקה חסרת צבע על גבי השיניים והחניכיים הנקראת פלאק (רובד) דנטלי. אם לא מקפידים לנקות את השיניים כמו שצריך, חיידקים חודרים בין השיניים לחניכיים וגורמים לדלקת ונפיחות. לעיתים נוצרים כיסים בחניכיים שמאפשרים לפלאק נוסף להצטבר. עם הזמן פלאק מתקשה והופך לאבנית, אבנית היא חומר קשה בצבע לבן-צהבהב. האבנית מהווה קרקע להתרבות עבור חיידקים אשר תוקפים את רקמת החניכיים. ככל שהמחלה הפריודונטלית מתקדמת, כך השיניים נעשות ניידות ובסופו של דבר עשויות לנשור.
גורמי סיכון למחלת חניכיים
על אף שפלאק הוא האשם העיקרי, חלק מהאנשים פגיעים יותר למחלת חניכיים מאחרים. אנשים שנמצאים בסיכון גבוה יותר כוללים:
נערות ונשים בגיל הבלות - שינויים הורמונליים משפיעים על החניכיים והופכים אותם לרגישות ומועדות למחלת חניכיים. השפעות אלו יכולות להתבטא במהלך המחזור החודשי, אך השינויים משמעותיים בעיקר בגיל ההתבגרות ובגיל הבלות.
נשים לאחר גיל הבלות - מצב כואב שנקרא “Desquamative gingivitis” יכול להשפיע על נשים לאחר גיל הבלות. השכבה החיצונית של החניכיים מתנתקת מהשיניים ומשאירה אותם חשופות וסדוקות. קצות העצבים עשויים להיחשף ולגרום לכאב חזק.
נשים בהריון - תשעה חודשים מלאי הורמונים במהלך ההריון, משמעותם שאמהות עתידיות רבות עשויות להיתקל בחניכיים מדממות. נוסף על כך שינויים הורמונליים יכולים להוביל להיפרטרופיה מקומית בחניכיים שמכונה גם ג’ינג’יביטיס של הריון. ניתן לזהות את המצב שנראה כפסאודו-גידול שפיר בצבע אדום בהיר בבסיס של שן אחת או יותר שעשוי לדמם בשפע.
חולי סוכרת - מחקרים הראו שישנו מעגל קסמים אכזרי במחלת הסוכרת אשר מחמיר מחלה פריודונטלית ולהפך- מחלה פריודונטלית מחמירה סוכרת.
מעשנים - עישון אחראי לכמעט מחצית ממחלות החניכיים, כיוון שהוא מגביר את רמות הפלאק.
חוסר ויטמינים - בייחוד ויטמין C וויטמין B3.
אנשים תחת סטרס מוגבר - ANUG- Acute necrotizing ulcerative gingivitis - מחלה אקוטית, שבה מתרחש נמק של החניכיים, זהו מצב כואב מאוד שבו החניכיים מדממות. נמק בחניכיים קורה פעמים רבות כתוצאה מסטרס מוגבר או אירוע טראומטי.
גורמים נוספים שיכולים לתרום לבעיות חניכיים - מטופל שלא מקפיד על היגיינה נאותה בעת יישור שיניים, סתימות, (שחזורים) לקויות, כתרים או גשרים בעלי התאמה לקויה, שיניים צפופות בעלות עקמומיות- קשה יותר לנקות כמו שצריך, תרופות מסוימות – כולל גלולות למניעת הריון לדוגמא. אם אתם בחלק מקבוצות הסיכון הללו, בייחוד אם את בהריון או בגיל הבלות מומלץ לבצע ביקורות קבועות אצל רופא השיניים כדי שניתן יהיה להתמודד עם בעיות במהירות.
האם ג’ינג’יביטיס מדבקת?
באופן כללי זה מובן שאנשים בעלי בעיה רפואית ברקע או חווים שינויים הורמונליים יותר פגיעים לחיידקים ולכן מושפעים יותר ממחלת חניכיים. יחד עם זאת, חיידקים אלו מתפשטים דרך הרוק. מנקודת מבט טכנית, ג’ינג’יביטיס יכולה להתפשט באמצעות נשיקה או אם חולקים מברשת שיניים. אולם, אם יש לכם חניכיים בריאות ואתם מקפידים על היגיינה אוראלית טובה אתם לא אמורים לפתח מחלת חניכיים כתוצאה ממגע עם מישהו אחר.
סימפטומים של ג’ינג’יביטיס
ג’ינג’יביטיס קלה באה לידי ביטוי בדרך כלל באופן הבא:
- חניכיים אדומות ונפוחות
- בליטות סגולות-אדומות לאורך קו החניכיים
- נסיגת חניכיים
- חניכיים מדממות (בייחוד בעת צחצוח, העברת חוט דנטלי או אכילה)
- ריח רע באופן קבוע (halitosis)
- טעם רע בפה
- שיניים רגישות לחום או קור
מחלה פריודונטלית היא בדרך כלל לא כואבת עד לשלבים יחסית מתקדמים, בדומה לבעיות דנטליות רבות. בשילוב עם העובדה שהסימפטומים לא בהכרח נראים לעין זה יכול להקשות על האבחון. כיוון שככל הנראה לא חוויתם כאבים, שמהווים סימן אזהרה לבעיית חניכיים, זה חשוב להקפיד על ביקורות קבועות אצל רופא השיניים. אחרת אתם עשויים לפתח פריודונטיטיס חמורה לפני שתספיקו להבין שמשהו אינו כשורה. בשלבים מאוחרים של מחלה פריודונטלית או במקרים ספציפיים של ג’ינג’יביטיס, ישנם סימנים מדאיגים יותר שעשויים להתפתח בין היתר:
- ניידות שיניים
- תזוזת שיניים
- מוגלה המופרשת מהמרווח בין השיניים לחניכיים- מהווה אינדיקציה לזיהום או אבצס
- חניכיים אדומות בוהקות
- הרבה נקודות רגישות צהובות/ אפורות המופיעות על גבי החניכיים או הלחיים.
מה לעשות אם יש לכם חניכיים כואבות או מדממות?
אל תתפתו להניח שהחניכיים שלכם מדממות כי צחצחתם חזק מדי. דילוג על צחצוח עשוי לפתור את הדימום, אך לא את הבעייה ברקע שתחמיר אם תדלגו על הצחצוח. עדיף ללכת על הצד הבטוח מלהתחרט, קבעו תור לרופא השיניים שלכם וספרו לו על הדימום מהחניכיים.
רופא השיניים ישתמש במכשיר קטן כדי למדוד אם החניכיים שלכם החלו להתנתק מהשיניים. נוסף על כך הוא יבחן אינדיקציות לקביעת היקף וחומרת המחלה. אם הזיהום ההתקדם ייתכן והרופא יבצע צילומי רנטגן כדי לבדוק אם יש אובדן עצם. אם אתם סובלים מחניכיים מדממות או כאובות או כל סימפטום אחר של מחלת חניכיים אל תהססו לקבוע תור לרופא השיניים. ככל שמקור הדלקת או הזיהום מוסר מהר יותר כך הסיכון לנזק שארי קטן.
איך למנוע מחלה פריודונטלית?
המפתח למניעת מחלת חניכיים היא הקפדה על היגיינה אוראלית טובה, כולל:
- צחצוח שיניים פעמיים ביום לפחות 2 דקות כל צחצוח עם משחת שיניים המכילה פלואוריד.
- העברת חוט דנטלי לפחות פעם ביום.
- שטיפה עם מי פה אנטי בקטריאליים המכילים פלואוריד.
- שימוש ב”סילונית” לניקוי במקומות שקשה לגשת אליהם ונמצאים בסיכון מוגבר להיווצרות מחלת חניכיים.
- החלפת מברשת שיניים באופן קבוע.
- הקפדה יתרה על היגיינה אוראלית בעת יישור שיניים.
- הפסקת עישון.
- ביקורים אצל רופא השיניים והשיננית בקביעות אל תתביישו לבקש מרופא השיניים או השיננית שידגימו לכם כיצד לצחצח נכון. אנשי מקצוע בתחום הדנטלי רוצים לסייע לכם לשמור על שיניכם במצב הכי טוב שניתן, כך שעדיף לבקש עצה מלהניח שאתם מבצעים זאת נכון. נוסף על כך רופא השיניים יכול להמליץ לכם על המברשת והמשחה הכי מתאימים עבורכם.
איך מטפלים בג’ינג’יביטיס?
ניקוי שיניים - אם אתם מודאגים שאתם מציגים סימפטומים של ג’ינג’יביטיס או זיהום אוראלי, התייעצו עם רופא השיניים שלכם. על אף שהיגיינה אוראלית יכולה להפוך ג’ינג’יביטיס בשלבים הראשונים, מוטב לקבל חוות דעת מרופא. ייתכן ורופא השיניים יבצע ניקוי וישלח אתכם הביתה עם טיפים ועצות כיצד לבצע היגיינה אוראלית נכונה. ייתכן והרופא יצייד אתכם בציוד עזר לניקוי בין שיני כדי למנוע הצטברות חיידקים בעתיד.
הקצעת שורשים - יותר סביר שרופא השיניים יצטרך לבצע הקצעת שורשים. הקצעת שורשים (מכונה גם גרידת חניכיים) היא בעצם הסרת אבנית אשר נמצאת מתחת לקו החניכיים. יש לחזור על טיפול זה כל 3-6 חודשים בייחוד אם אתם נוטים לצבור פלאק במהירות. אם פיתחתם פריודונטיטיס ייתכן ורופא השיניים יבצע הקצעת שורשים או יפנה אתכם לפריודונט שהינו מומחה למחלות חניכיים. הקצעת שורשים כוללת החלקה של נקודות מחוספסות על גבי השורש כדי להפחית היצמדות פלאק בעתיד.
ניתוח הרמת מתלה - במקרים מתקדמים של מחלת חניכיים, לעיתים נדרש ניתוח הרמת מתלה. הפריודונט יבצע חתך בחניכיים כדי שיוכל לגשת אל החלקים המזוהמים ברקמה. האזור המזוהם מנוקה ומחוטא והמתלה מוחזר למקומו ונתפר כדי שהחניכים יחלימו.
השתלת עצם להבראת החניכיים - במקרים יותר כרוניים ייתכן ותידרש השתלת עצם כדי לשחזר את אובדן העצם שאירע. זה חשוב בייחוד במקרים בהם המטופל צריך להתקין שתלים דנטליים להשלמת שיניים חסרות.
אל תימנעו או תדחו את הביקור אצל רופא השיניים בשל החשש שתצטרכו ניתוח, ניתן להימנע מפרוצדורות אלו אם מקפידים על היגיינה טובה ומגיעים אל רופא השיניים כאשר הסימפטומים מתחילים להופיע. הסרת אבנית והקצעת שורשים משמשות ליצירת רקמה בריאה וסביבה שתאפשר לחניכיים להיות מותאמות בחזרה למשטחי השן.
מחלה פריודונטלית ידועה גם כמחלת חניכיים נוצרת בשל הצטברות פלאק ואבנית על גבי שיניים וכתרים. המחלה מתחילה מקומית אך יכולה להתפשט במהרה ולהפוך למחלה רצינית שגורמת לנזק משמעותי לרקמה רכה והעצם התומכת בשיניים. הקצעת שורשים והסרת אבנית משמשות לטיפול במחלה לפני שהיא גורמת לאובדן שיניים או לצורך בעקירתם.
טיפול ביתי בג’ינג’יביטיס?
אם מחלת החניכיים שלכם קלה ייתכן ותצליחו להילחם בה בבית באמצעות שיפור ההיגיינה האוראלית כפי שצוין לעיל, אולם ללא ביקור אצל הרופא לא תוכלו להיות בטוחים עד כמה הזיהום התפשט. אם יש לכם אבנית תת-חניכית למשל, חייידקים יובילו לכרסום של החניכיים והעצם. אף כמות צחצוח שיניים לא יכולה להסיר אבנית תת-חניכית ולכן מומלץ לבקר אצל רופא השיניים והשיננית בקביעות. רק שיננית או רופא יכולים לבצע הסרת אבנית או הקצעת שורשים.
